חוקי ברזל

המסע שלי עם הברזל עבר חוויות מטלטלות וחשובות. הכל התחיל במחקר שנתקלתי בו בעקבות תזונה למטופלת עם סוכרת הריון. מחקר חדש ומהימן המציג קשר ברור בין עודף ברזל לסיכון מוגבר בסוכרת הריון (פי 4). פה כבר התחדדו לי האוזניים…

מה הקשר בין ברזל לסוכרת? עודף ברזל בגוף?! זה לגמרי הפתיע אותי. הרי רוב האנשים מגיעים עם בדיקות דם המצביעות על חסר ברזל או חסר המוגלובין. במיוחד נשים בהריון.
המחקר ההוא מסכם את מסקנותיו בכך שהוא מעלה את השאלה והחשש להמלצת ברזל שגרתית בקרב נשים הרות, בנוסף הוא מדגיש את הקשר בין מאגרי ברזל גבוהים (ferritin) לסיכון מוגבר לאי סבילות לגלוקוז בקרב אנשים שאינם בהריון – הסימן המרכזי למחלת הסכרת.
התחלתי לחקור את הנושא, איך לכל כך הרבה אנשים יש חסר בברזל?
הרי כולם היום מדברים על מזון עשיר בברזל, תוספי תזונה מהדור החדש ללא תופעות לוואי. הכיוון שלי בחקירה היה יותר איזה תוספים הם עדיפים על פני האחרים, אילו מזונות עשירים בברזל, מה מעודד ספיגה ועוד.
אך כמו שאומרים "באתי ל ויצאתי עם"…

זה מה שקרה. הבנתי דברים משמעותיים ביותר על משק המינרלים בגופנו, ברזל הוא רק אחד מהם – ותתפלאו- הוא בעודף!
אז בואו נתחיל רגע מההתחלה.

   מגנטיט

מה זה ברזל?
ברזל הוא מינרל, בעל התפקיד החשוב והמוכר בהשתתפות בייצור כדוריות דם אדומות במח העצם. אלו אחריות על קליטת חמצן מהריאות והעברתו אל תאי הגוף. הברזל חיוני לתהליכי צמיחה, פעולות אנזימטיות רבות הקשורות ביצירת אנרגיה בתאי הגוף, תפקוד מח תקין, פעילות מערכת חיסון תקינה ועוד.
הברזל מהווה 4-5 גרם מסך גופנו. 75% משמשים לפעילויות שונות, והשאר מאוכסנים למצבי חסר.
אבל הוא ברזל. התוצר הראשוני המעושר ע"י האנרגיה הויטלית של היאנג הראשוני. אחרי 150 שנה בבטן האדמה הוא נהפך למגנטיט, המינרל המגנטי ביותר בכדור הארץ. אחרי 200 שנה הוא הופך לברזל. אם הוא לא נחפר הוא הופך לנחושת אחרי 200 שנה. ואז הנחושת הופכת לזהב לבן – וזהב לבן הופך לזהב.

הסימנית של במילה ברזל

הכתב הסיני העתיק הוא כתב ציורי. בעזרת הניתוח של הציור ניתן להבין את המשמעות של המילים.
מהמילה "ברזל" ניתן להבין שזה כלי עבודה, לחימה ממתכות קשות שנוצרות בבטן האדמה, המינרלים, המים העמוקים. והוא נרקא HEIJIN =HEI) שחור =JINמתכת) וצבעו שחור, כמו הצבע של אלמנט המים.

מעיין שכבה
בטן האדמה, מי התהום מזכירים לי את עצמי מתקופת היותי מורה חיילת בחברה להגנת הטבע. עומדת על הר הגלבוע עם התמונה הזו ביד ומסבירה על מעיינות השכבה בעמק.
זה מן דגם כזה שמסביר את חילחול המים, הגשם מהשמים דרך האדמה לתוך מאגרי מים תת קרקעיים- ורק אז המים יוצאים אל המעיינות עשירים בכל הטוב שספגו בדרך…בכל המינרלים שהאדמה והסלעים מחזיקים שכל כך חשובים לבריאותנו ואני מתמלאה עצב כי אני מבינה שאלו לא המים שאנחנו שותים היום. נחזור לזה בהמשך.

מקורות וספיגה של ברזל
דיאטה ממוצעת מערבית מכילה בין 10 ל-20 מיליגרם ברזל ליום, כאשר רק כ-5-10% מכמות זו נספגת בעיקר בתריסריון ובחלקו העליון של המעי הדק.
הדרישה היומית לברזל משתנה מאדם לאדם בהתאם לגיל, מין, והסטאטוס הפיזיולוגי שלו.

לפי נתוני משרד הבריאות: נשים בגיל הפוריות צריכות לצרוך 18 מ"ג ברזל ביום, נשים בהריון 27 מ"ג ברזל ביום. ילדים בגיליי 1-3 לצרוך העניין צריכים לצרוך 7 מ"ג ביום. כאשר ספיגה של 1 מיליגרם ברזל ביום מהמזון אמורה להספיק (נשים בהריון זקוקות לספיגה של 3 מ"ג ביום)

כאן יש לתת את הדעת על מערכת העיכול שלנו. ואיך היא סופגת. שזה עולם שלם וחשוב מאוד כי בעצם בזה תלוי הכל. אבל זה כבר למאמר אחר . בואו בינתיים נניח שמערכת העיכול סופגת בסדר…

מאיפה מקבלים ברזל?
מצאתי שיש שלושה מקורות עיקריים כיום לקבל ברזל, כאשר הראשון מתחלק לשניים והוא המקור העיקרי.

Photo by v2osk on Unsplash

1.המקור העיקרי לקבל ברזל זה דרך התזונה.
כאן יש לנו חלוקה ברורה של הברזל שמגיע מן הצומח (Nonheme) וברזל שמגיע מן החי (Heme). ברזל בתצורתו מן החי נספג בצורה טובה יותר (עד פי 10) שכן הוא מתפרק בקלות, נספג ביעילות ומועבר דרך התאים הריריים במעי ישירות אל זרם הדם.

לעומת זאת, ברזל בצורתו הצמחית צריך לעבור המרה לתצורה יחידנית על מנת שיוכל להיספג, כדי שזה יתבצע ביעילות דרושה רמה תקינה של חומצה בקיבה.
בנוסף, ספיגתו של ברזל מסוג Nonheme (צמחי) מועצמת בנוכחות ויטמין C, אשר מונעת את התחמצנותו של הברזל.
מבחינת כמויות הברזל במזונות השונים, כוס עדשים למשל מכילה 7מ”ג ברזל, באבוקדו יש 1.2 מ"ג, בברוקולי יש 0.7 מ"ג, ב100 גרם כבד עוף יש 8.4 מ"ג ברזל וכו

יש חשובות רבה למה צורכים יחד עם המזונות שמכילים ברזל גם כדי להגביר את ספיגתם, ובעיקר ולא לפגוע בספיגתם. למשל, חומצה אוקסלית הנמצאת בהרבה ירקות ירוקים עלולה לעכב את ספיגת הברזל. זו אחת הסיבות שהפרסומת של פופאי על תרד כמקור עשיר לברזל אינה מדויקת, תרד עשיר מאוד בחומצה האוקסלית שקושרת את הברזל ומפריעה לספיגתו במעי כמו בעוד עלים ירוקים. (במקרה של תרד, נעשתה שגיאת דפוס ע"י החוקר ובמקום 3.4 מ"ג, הוא כתב 35 מ"ג והשאר היסטוריה…) מה שחשוב להבין שהוא אינו שונה מחבריו הירוקים.

תה ירוק ושחור, קפה, ושוקו מפריעים לספיגת הברזל !
צריכה יחד עם מוצרי חלב גם כן עלולה להפריע לספיגה תקינה, מכיוון שברזל וסידן מתחרים על אותם אתרי קשירה ולכן שילוב של שניהם עלול לגרום לתחרות על אתרי ספיגה ולמחסור בברזל.

Photo by Peter Lewicki on Unsplash

 

2.מקור נוסף לצריכת ברזל דרך התזונה זה העשרת המזון בברזל.
בשנת 1941 קרא הנשיא פרנקלין רוזוולט לכנס לאומי להגנת העם בנושא התזונה (בעקבות "מגפת אנמיה" ברחבי המדינה). בכנס שנערך בבית הלבן, הכריז רוזוולט על העשרת קמח חיטה בוויטמינים ובמינרלים חיוניים העיקרי שבהם הוא ברזל. לאחר מספר שנים רצו לשלש את הכמות של הברזל במזון, אך המתנגדים הצליחו לעצור זאת בחצי. אחת הטענות של המתנגדים הייתה למה לתסף מזון שכל הציבור אוכל ממנו?! הרי זה מסוכן עבור אלה שאין להן חוסר בברזל.

כיום גם ישראל מעשירה קמחים, ומזונות נוספים כגון דגני בוקר, פסטה, קרקרים, חטיפים ועוד. אין חוק בישראל שמורה על סימון כמות תיסף הקמח בברזל, (בארה"ב יש) כך שאיננו יודעים את הכמויות…

ולכן הכתבה הזו מאוד מטרידה…

מה שאנחנו כן יודעים זה את כמות הברזל בדגני בוקר למשל.
כמות הברזל ב-100ג' היא 6.7 מ"ג ברזל (מנה המצויינת על האריזה היא 30 ג' – אבל ביננו, כולם אוכלים יותר) . שאם רגע נגלול למעלה בכתבה נראה שהמנה המומלצת לצריכה של ברזל בילדים בגיל 1-3 היא 7 מ"ג ביום! לפי משרד הבריאות כן. מכאן אנחנו מתחילים להבין שבעקרת קורנפלקס עברנו את כמות הברזל המומלצת ליום! והיא ממקור צמחי כאמור, זה שצריך לעבור הרבה כדי להגיע לצורתו הנספגת, ואחד הדברים שמשבשים את הספיגה שלו הם מוצרי חלב…

הנה סרטון שמראה איך נראה הברזל בקורנפלקס שלכם. האם זה טוב לגוף שלנו חתיכות ברזל במעיים? ועוד הרבה מעל הכמות המומלצת?! כאשר עוד לא לקחנו בחשבון מזון עשיר בברזל מהתזונה, קמח מועשר ותוספי ברזל…

3.דרך נוספת לתסף ברזל היא ע"י תוספי ברזל.
אנמיה על רקע חסר ברזל בהיריון הנה בעיה כלל-עולמית, נשים בהיריון הן אחת הקבוצות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר לאנמיה על רקע חסר ברזל, ולפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO) כ-56% מהנשים ההרות במדינות המתפתחות סובלות מאנמיה על רקע חסר ברזל.
במחקרים רבים מצאו כי אנמיה על רקע חסר ברזל בהיריון קשורה בסיכון מוגבר לתחלואה אימהית ועוברית ולכן הוחלט לתת טיפול מניעתי באמצעות תוסף ברזל בעיקר במחצית השנייה של ההיריון. עם זאת, ההיענות לטיפול בתוספי ברזל באוכלוסייה בכלל ובנשים הרות בפרט הנה נמוכה, בעיקר בשל תופעות הלוואי של תוספי הברזל הכוללת כאבי בטן, בחילות, עצירות, שלשולים וטעם מתכתי.
במרוצת השנים פותחו תוספים עם פחות תופעות לוואי כדי להעלות את ההיענות של הנטילה.

Photo by Brandless on Unsplash

אז בואו רגע נבין מה יש בשוק ומה ההבדל בין המוצרים. (רוב המידע נלקח מחברות התרופות עצמן)
רוב תוספי הברזל הנמכרים בשוק מכילים מלחי ברזל המוכר גם כברזל סולפט, אותם סופג הגוף די בקלות, הברזל מתכשירים אלו עלול להגיב לחומרים שנמצאים בקיבה וספיגתו עלולה להתעכב, לוקחים אותם "על קיבה ריקה", ויש להימנע מנטילתם בסמוך לאכילת מוצרי חלב, תה, קפה או דגנים. החיסרון שלהם הוא בתופעות הלוואי הרבות הכוללות בעיקר הפרעות בעיכול. היתרונות שלהם נמדדות ביעילותם (כשאין תופעות לואי…) יש אתם המון ניסיון לאורך השנים, ומחירם נמוך! סוגים של מלחי ברזל הם למשל, פלורדיקס, יומי אלטמן לילדים.
תופעות הלוואי הרבות של מלחי הברזל הביאו לפיתוחים חדשים המבוססים על תצמידים של ברזל ומרכיבים אורגניים מה שמאפשר נטילה עם האוכל, יש להם טעם טוב. הסוג ו-Ferric Polymaltose למשל טיפות של סופהרב, פריפול. בעל חיסרון עיקרי בשל הספק ליעילותו ביחוד בנשים בהריון.
התוספים מסוג Ferrous Bisglynicate שאתו נמנים ברזל של אקוסאפ, המים של סאפטון, ברזל עדין של אלטמן, והפרנטל. גם הם ניתנים לנטילה עם המזון, כיוון שספיגתם מעוקבת (מה שתיאורטית יכול לגרום "לפספוס" של אזור הספיגה בתריסריון), חסרונם הוא גם במחירם הגבוה.

בואו נבין את הנתונים דרך דוגמאות. למשל אישה בהריון נוטלת לפי המלצת הרופא שלה פרה נטל של אלטמן (שיש בו 30 מ"ג ברזל, ועוד רשימה ארוכה של דברים נוספים שלא בהכרח חסרים לה). אותה אישה מגיעה לשליש השני להריונה ורמות הברזל שלה לא מספיק גבוהות. היא לרוב תקבל המלצה לצרוך תוסף נוסף לזה שהיא כבר נוטלת (כאמור מינון הברזל המומלץ לנשים הרות נע בין 16-27 מ"ג ביום). ופה היא כבר תעבור בהרבה את המינון היומי המומלץ עבורה, בברזל שלא בהכרח נספג. ללא קשר לתזונה שלה ולאורח החיים שלה.

ברורה לי החרדה והמגמה העולמית מחשש בחוסר ברזל בהריון. אבל כאשר אני מצליבה את כל הנתונים הנ"ל אני מבינה שיש דרכים האפקטיביות יותר להעלות רמות ברזל.
*מחקר של ד"ר פיליפ סטיר שמצא כי 150,000 לידות של תינוקות הבריאים נולדו לאימהות שההמוגלובין שלהן היה בין 8.5-9.5 (בשנת 1995) שזה הרבה מתחת לנורמות בעולם שלנו היום …
עודף ברזל הוא טוקסי לתאים. מחקרים מראים שנשים בהריון עם עודף ברזל הם בסיכון של פי 4 לחלות בסוכרת הריון (שמעלה את הסיכון פי 7 לחלות בסוכרת לאחר ההיריון). אני רק אציין פה שסוכרת היא מגיפה עולמית בעליה מתמדת, לפי נתוני משרד הבריאות: "בשנת 2011 היוותה סוכרת את סיבת המוות הרביעית בישראל, ו- 5.4% מכלל הפטירות (2,196 פטירות) יוחסו למחלה".
עוד *מחקר שמצאתי מראה שרמות פריטין גבוהות הן בקורלציה הפוכה לגודל העובר. מה שגם מעלה שוב את השאלה על הרציונל מאחורי תיסוף הברזל השגרתית בנשים לא אנמיות.
פה אני כבר מבינה שהתשובה נמצאת כנראה במקום אחר. והיא לא בתיסוף ברזל.

 

Photo by Daniel Schoibl on Unsplash

מאזן המינרלים
בסחף המחקר שלי הבנתי לעומק שברזל הוא אחד ממכלול מינרלים. אחד ממארג מינרלים עדין שקיים בטבע ונכנס לגופנו. העיקריים שבהם הם מגנזיום, נתרן, אשלגן, נחושת ברזל ועוד … מגנזיום ונחושת למשל הכרחיים לספיגה של הברזל ולכניסתו לתאים, בלעדיהם הברזל הוא פאסיבי לחלוטין.
פעם היו מינרלים במי השתייה שלנו (זוכרים את ציור מעיין השכבה של המורה חיילת בחברה להגנת הטבע?) האדמה הייתה עשירה והיה מגנזיום במים, וכולנו קיבלנו אותו, בכל כוס מים, בכל בישול, ואפילו במקלחת ודרך הירקות שקנינו בסופר, כי פעם הם הושקו במים עשירים במינרלים. מהאדמה. היום המים שאנחנו שותים הם מים מותפלים, מים ללא מינרלים כלל. אז אפילו אם אנחנו אוכלים מלא פירות וירקות, עדיין כמות המגנזיום והמינרלים בהם נמוכה באופן יחסי (כי גם ההשקיה היא במי הטפלה ללא מינרלים)
ההבנה הזו, מחזירה אותי לרפואה המסורתית, עכשיו שאנחנו יודעים את כל המקורות לקבל מהם ברזל אנחנו צריכים להחליט מה הטוב ביותר עבורנו.

Photo by Max Delsid on Unsplash

 

ואני בוחרת בתזונה.
ברפואה המסורתית התזונה העשירה בברזל כוללת עלים ירוקים, סלק, קטניות, אצות כגון היג'יקי, ארמה, דגנים כגון כוסמת טף, ומוצרים מן החי בעיקר איברים פנימיים כגון כבד, לבבות.
התזונה לאדם הבריא ללא חסרים מיוחדים מורכבת מירקות מבושלים (ברוב הירקות בישול מכפיל ואף משלש את רמת הברזל הנספגת), דגנים מלאים, מעט קטניות, שומן ומעט חלבון (זוכרים, אישה בגיל הפריון צריכה בסה"כ לצרוך 18 מ"ג ברזל ביום, 2 מתוכם צריכים להיספג).
אבל המאזן משתנה במצבים של חולי. מי שסובלת למשל מסימפטומים של עייפות, נשירת שיער מערכת חיסון חלשה ואבחנתה היא חסר דם וברזל ברפואה המסורתית תצרוך יותר חלבון מן החי, כי ערכי הברזל בו הם הגבוהים ביותר והוא נספג בצורה הקלה והטובה ביותר.
כשמדברים על חלבון מן החי ברפואה מסורתית לא מדברים רק על בשר שריר, או חזה עוף נטול שומן, פילה דג בתנור… מדובר על בישול של מרקי עצמות וסחוסים, אכילה של איברים פנימיים. בניתוח מערבי של הדברים בציר עצמות יש איזון מינרלים עשיר ומדויק, כזה שהגוף סופג בקלות בטח אם הוא חלש. בכבד בקר למשל יש כמויות גדולות של ברזל אבל גם כמויות אדירות של מגנזיום, מזונות מבוססי שומן, כך הנחושת נספגת טוב יותר (והיא הכרחית לספיגת הברזל).

Photo by Karly Gomez on Unsplash

 

לבחור במה שטוב עבורי
ברגע שאנחנו בוחרים בתזונה אנחנו בוחרים בעצמנו. בכוח שלנו בעזרת הטבע לרפא את עצמנו. בתזונה יש את איזון המינרלים המדויק ביותר. כזה שלעולם לא נצליח להגיע אליו בעזרת תוספי מזון בלבד.
כשאני אומרת תזונה אני מתחברת לרעיון המקרוביוטי המסורתי שהתזונה שלנו היא כל מה שאנחנו מזינים את עצמנו. זה לא רק האוכל הפיזי הנכנס לקיבה, אלו הכלים שאנו משתמשים, ישנן מקורות מסורתיים וגם מחקריים* שמתארים בישול הנעשה בכלי ברזל, הספיגה של הברזל תהיה גבוהה יותר. זה האוויר שאנחנו נושמים, הסביבה בה אנו חיים, איכות הבגדים שלנו, הבחירות שלנו. את הכל אנחנו מעכלים. ויש לתת על זה את הדעת, את תשומת הלב לכל פרט ופרט בחיים שלנו. כי שם טמון האיזון.

 

לסיכום
בואו נחזור רגע לקורנפלקס המערבי המועשר, זה שלא באמת מציל אותנו מהאנמיה. ביפן, כשחשבו על חסר דם/ חסר בברזל, הם יצרו ממתק. כזה שכולם אוכלים, (כמו הקורנפלקס אצלנו)… הוא נקרא מוצ'י.
משפחה יפנית מרשימה שאני עוקבת אחריה באינסטגרם יצאה אל האחו להכין מוצ'י. זה בעצם ממתק שנמכר בכל מקום ביפן, בכל מיני צורות ואיכויות והוא עשוי מעיסה של אורז מתוק שנחבטת בצורה מהפנטת הרבה פעמים על שמגיעה למרקם המיוחד שלה. מעליה מפזרים אבקה מצמח הלענה. השילוב של השניים יוצר מעדן מתקתק, עדין ונימוח… אבל יותר מזה הוא מחזק דם, מעלה רמות ברזל ומסלק טפילים.

מתכון מצורף, בתיאבון!

 

יש הרבה דרכים להעלות את רמות הברזל, או שנכן יותר להגיד – לשפר את איזון המינרלים בגוף.
מקווה שמאמר זה עזר לכם,
ולו במעט, לחשוב קצת אחרת.
לבחור במה שטוב עבורכם.

 

 

 

 

בבליוגרפיה:

• ויקירפואה
• מורלי איזון מינרלים
• נטורופדיה
• מטריה מדיקה
• קורס תזונה מסורתית מקרוביוטית אייל שפרינגר
• Book: "iron the most toxic metal"
• Book:"healing whit whole food"• תודה לתרצה פייתן סלע בפיענוח הסימנית הסינית
• אתר משרד הבריאות
• ברזל גבוה והסיכון לסוכרת הריון:
https://link.springer.com/article/10.1007/s00125-016-4149-3

עוד מחקר על הסיכון בברזל גבוה בהריון:
https://academic.oup.com/humrep/article/15/8/1843/670873?fbclid=IwAR2FtAVGa66B1o_wyXMG5F0xktdl5zcibPMPXCVvwEfsOmojI2Gqtv-eLbk
• מחקר שמראה קשר הפוך בין ברזל לגודל עובר https://academic.oup.com/humrep/article/15/8/1843/670873?fbclid=IwAR2FtAVGa66B1o_wyXMG5F0xktdl5zcibPMPXCVvwEfsOmojI2Gqtv-eLbk
• מחקר של ד"ר פיליפ סטיר שמצא כי 150,000 לידות של תינוקות הבריאים נולדו לאימהות שההמוגלובין שלהן היה בין 8.5-9.5 (בשנת 1995) שזה הרבה מתחת לנורמות בעולם שלנו היום.
(לצרף מחקר)
• בישול בכלי ברזל מעלה את תכולת הברזל שבו:
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3722654
• המחקר על הפורמולה DANG GUI BU XEI TANG https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4780732/

השארת תגובה

ביטול