זה הסתיו

רוח הסתיו בימים האחרונים מזכירה לי שיש חצבים אז אני מחכה כבר (בקוצר רוח יש לומר) לסוף השבוע לעלות על כביש 6 ולראות אותם לצידי הדרך, כל כך מרשימים, כל כך חגיגיים.

אצלי בראש, בחיבור לרפואה הסינית זה אפילו יותר נהדר, כי הצבע הלבן משויך לסתיו,

הפרחים שלו הנישאים לגובה על עמוד תפרחת איתן, שגם משריש את שורשי ישר בתוך האדמה ובכך מאוד מחובר לתנועת המתכת שהיא התנועה של הסתיו- תנועה חדה וברורה שלוקחת את כל העייפות של הקיץ, אוספת וממיינת אותה לקראת החורף.

זה תמיד מפתיע לראות אותו צומח מתוך אדמה חרוכה ויבשה (מכאן שמו אגב – חוצב באדמה) של סוף הקיץ, כולם כבר עייפים מהחום, תשושים מהחופש, מבולבלים משעות השמש והפעילות הארוכים

ואז הוא מגיע ומזכיר לנו שעוד רגע סתיו. התחלה חדשה. מסודרת וברורה.

לי הוא גם מזכיר בצמיחה ה״יבשה״ הזו שלו. שזה לא קרה ככה פתאום הוא התכונן לזה מבעוד מועד! והוציא הרבה עלים ירוקים בחורף על מנת שיוכל לצמוח ככה בעונה שאף פרח לא מעיז לפרוח מפאת חוסר מים ומאביקים.

מזכיר לי שגם אנחנו צריכים רגע להתכונן לחורף, כן לפני שהוא ממש פה, לפני שנהיה קר ונתפס הצוואר..

כתוב על החצב שעל אף רעילותם של חלקי הצמח השונים נמצאו עדויות מימי קדם שהוא שימש במינונים קטנים ומדודים כתרופה לסובלים מאי ספיקת לב, אני מציינת את זה כי בספר הקיסר הצהוב כתוב איך להתנהג בכל עונה על מנת שבעונה הבאה לא יהיה מחלות. הלב בא לידי ביטוי החודשי הקיץ, הסתיו שזו תקופה של התכנסות, של שקט ובהירות של איסוף עצמי, ובכך משקיט הסתיו את הפעילות המהירה והמוחצנת של הקיץ.

אותי מרפא רק להסתכל עליו, ולהריח את ריח פרחיו.